ניתן לצפות במאמר כפי שהוא או לצפות בו כמצגת.
- כיצד להגן על המידע הפרטי ברשת: הסיסמאות
כדי למשוך את תשומת לב הילדים הראיתי להם, על ידי משחק, כיצד לחשוף סיסמה בדף אינטרנט באמצעות הכלים הפשוטים של הדפדפן. טריק מצחיק שהם ישמחו לחלוק עם חבריהם. 😀 זה עורר את סקרנותם. בכך הסברתי וגרמתי להם להבין על ידי המשחק את הסיכונים הכרוכים בסיסמאות.
סיסמאות נתפסות לעתים קרובות כמנעול תליה והן דרך להגן על החשבונות המקוונים. יש להשתמש בסיסמאות "חזקות", שקשה לנחש, ואין לשתף אותן עם זרים או חברים. בנוסף, חשיפת הסיסמה עוזרת לזרים להבין כיצד אדם בוחר את הסיסמאות שלו, מה שיקל על מציאת סיסמאות אחרות שנוצרו על ידי אותו אדם. חשוב גם לשנות אותם באופן קבוע ולא לעשות בהם שימוש חוזר. אם סיסמה נפגעת היא תהיה עבור חשבון אחד בלבד! שינוי שוטף של הסיסמאות, בנוסף לחיזוק האבטחה, מבטיח שהכלים ואמצעי שחזור הגישה פועלים כהלכה ובמידת הצורך.
- סכנות אינטרנט וסיכוני פרטיות
לאחר מכן שאלו: "מה זה משנה אם למישהו יש גישה לחשבונות שלנו? מה שאני מפרסם הוא ציבורי, אז זה לא משנה כלום..."
לפני שנכנסתי להסבר ההגיוני, הבנתי שההסבר יפספס משמעות ללא הקשר, מכאן שיש צורך להרחיב....
השימוש באינטרנט וברשתות החברתיות כרוך בסכנות והכרתן עוזרת להבין מדוע יש צורך להגן על עצמך.
אנחנו יכולים לצטט:
- בריונות ברשת, אתה עלול למצוא את עצמך קורבן להטרדה מקוונת, כגון קבלת עלבונות או איומים. נושאים שמחנכים בבית הספר מרבים לדבר עליהם (בתדירות לא קטנה 😞).
- גניבת זהות או הונאה, עם גישה לאחד מהחשבונות שלך גנב יכול להעמיד פנים שהוא אתה ולבקש לשנות את הסיסמאות שלך, לנעול את החשבונות שלך או לכתוב בשמך לחברים שלך.
- אובדן הפרטיות, אתה עלול להיחשף לאיסוף נתונים אישיים, תמונות או סרטונים שעלולים להתפרסם ולשמש למטרות זדוניות.
- תוכן לא הולם, אתה עלול להיחשף לתמונות איומות, תוכן אלים, מיני או שנאה באינטרנט או התנהגות בלתי הולמת.
- מניפולציה וחדשות מזויפות, אנשים או ארגונים זדוניים המבקשים לרמות אותך או לגנוב ממך כסף על ידי גישה למידע האישי שלך או של בני משפחתך. להשפיע על החשיבה בנושא כזה ואחר, או אפילו גרוע מכך לגרום לך לעשות משהו שבדרך כלל לא היית עושה.
- התמכרות למדיה חברתית
לבסוף, למרות שזה פחות דיבר אליהם, ציינתי שנראה שיש סוג של התמכרות והפרעות קשב עקב שימוש מופרז באינטרנט שעלול להשפיע על הביצועים הלימודיים והמקצועיים של ילדים צעירים. מחקרים רבים ברשתות החברתיות מדברים על דיכאון, חרדה ודימוי עצמי נמוך, הנגרמים מהשוואה מתמדת עם אחרים.
- בריונות ברשת ובני נוער
בנקודה של הטרדות מקוונות היה להם הרבה מה לומר בעקבות השיחות והדיונים השונים בבית הספר.
הטרדות אלו מתרחשות באינטרנט ויכולות ללבוש צורות רבות, כגון עלבונות, איומים, שמועות, הקנטות, תמונות או סרטונים מביכים, או הדחה מקבוצה מקוונת. תופעות שקשה מולם להילחם ולהתמודד עימם. זה יכול לקרות בכל עת, ולעתים קרובות קשה יותר לדעת מי ומתי זה מתחיל או להוכיח הטרדה. צריך להיות קשובים ודרוכים, להיות מסוגלים להפסיק דיונים רעילים בזמן, לנסות לאתר ולעזור לחברים במצוקה ובמידת הצורך לערב מבוגר (מורה או הורה). זה יכול להגיע רחוק והיו מקרים של התאבדות... 🥺
- איך להילחם בהטרדה מקוונת?
לא הייתי צריך לומר הרבה ולסיכום, חשוב שילדים יהיו מודעים לסיכונים של בריונות ברשת ולעודד אותם להשתמש באינטרנט וברשתות החברתיות בצורה אחראית, תוך מתן אפשרויות להגן על עצמם. הרי תמיד אפשר "לנתק".
כמו כן, חשוב ליידע אותם על אפשרויות הדיווח הזמינות כדי לעזור להם להתמודד.
יש להודיע למבוגר (הורה או מורה) אך במידת הצורך, בנוסף לשירותי המשטרה, ישנם קווי סיוע לשעת חירום. הם שונים בין מדינה למדינה ועליכם לתת לילדים את המידע הרלוונטי.
בארץ יש לאתקשר ל-105.
- בריונות דיגיטלית משפיעה בראש ובראשונה על צעירים
לסיום, לפניכם סטטיסטיקות ומחקרים שנמצאו בגוגל (מנוע חיפוש שעוקב אחר הפעולות המקוונות שלנו 🙄) שבהם ניתן לראות שזו בעיה במגמה עולה במדינות רבות. על פי מחקר של האיחוד האירופי ("סקר פלאש יורוברומטר על בריונות ברשת" בשנת 2020) ושל הארגון האמריקאי Cyberlying Research Center וכן מחקרים בוצעו גם במדינות שונות בעולם, כמו אוסטרליה, קנדה, הממלכה המאוחדת:
- בערך 1 מכל 3 בני נוער (29%) אמרו שהם הוטרדו באינטרנט.
- בנות מתבגרות נמצאות בסיכון גבוה יותר לבריונות ברשת מאשר בנים בגיל ההתבגרות (34% לעומת 24%)
- המדיה החברתית היא המקום שבו בריונות ברשת היא הנפוצה ביותר (42%)
- בני נוער שעברו בריונות ברשת נוטים יותר לסבול מהפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה.
אמנם הנתונים הללו עשויים להשתנות בין מחקרים ומדינות, ותוצאותיהם עשויות להשתנות מבחינת מתודולוגית ותוצאות, אך כולם מספקים מבט כללי על היקף ומגמות הבריונות ברשת ברחבי העולם.
- גניבת זהות ופישינג
כשהראיתי להם הודעת SMS מזויפת שנשלחה על ידי חברת משלוחים כביכול לטלפון שלי, התחלתי לדבר על הסיכונים של פישינג ועודדתי אותם לחשוד באימיילים ובהודעות שמבקשות מידע אישי או סיסמאות. תוך מספר דקות יצרתי עמוד עם לוגו של חברה וטופס המבקש מידע אישי ומספר כרטיס אשראי.
אתרי פישינג מנסים להיראות כמו חברות אמיתיות ובאופן זה אפשר להערים על משתמש לוותר מרצון על מידע רגיש, כמו סיסמאות, מספרי כרטיסי אשראי ופרטי חשבון. רמאים משתמשים גם באימיילים, ב-WhatsApp או באפליקציית הודעות אחרת, בקישורים ובאתרים שנראים כמו אלה של חברות אמיתיות כדי להונות משתמשים. כדוגמה הודעת דוא"ל מזוייפת שכביכול מגיעה מבנק או חברת כרטיסי אשראי, בית הספר שלך או אפילו ״הגרלה״. זה יכול להיות ישיר או בצורה עדינה יותר עם שרשרת של שאלות שמתחילה בשאלות שגרתיות ולא מאימות, וברגע שחסם האמון יוסר, השאלות עוברות ליותר דולות מידע (תן את שמך, הטלפון שלך או מספר מנוי עבור אימות). לפעמים גם מידע פשוט יכול לעזור להתחזות לזהותך, האקר יכול לתכנת מחדש טלפון כדי להציג את המספר שלך, הוא יודע את שמך, יודע שנרשמת לשירות תיקונים בחברה כזו וכו'.
- כיצד להגן על עצמך מפני פישינג?
כדי להגן מפני פישינג, חשוב לעולם לא ללחוץ על קישורים באימיילים חשודים או על קישורים במסרונים, ולעולם לא "למסור" מידע רגיש באתרים ללא סיבה, ביחוד אם משהו בדף נראה חשוד (בעיה בגרפיקה, שגיאת כתיב, וכ׳ו). כמו כן, חשוב לשמור על תוכנת אבטחה מעודכנת ולפקח באופן קבוע על פעילות חשבון הבנק וכרטיסי האשראי. ישנם גם וירוסים או רובוטים שיכולים להתקין את עצמם במחשב של חבר נאיבי ולשלוח הודעות בשמם (גניבת זהות) בבקשה ללחוץ על קישור. ככלל, גם אם הודעה מגיעה מאדם מוכר, לא לוחצים על קישור שנשלח באופן לא צפוי.
- למה כולם רוצים את הנתונים האישיים שלנו?
משם זה דווקא הם שהנחו את הדיון על ידי שאילת שאלות.
נתונים אישיים הם בעלי ערך לעסקים ולפושעים מקוונים מכיוון שהם יכולים לשמש למטרות מסחריות או זדוניות.
חברות כמו גוגל, פייסבוק ויוטיוב משתמשות בנתונים אישיים כדי למקד פרסומות והצעות מיוחדות לאנשים שיש להם תחומי עניין דומים. נתונים אישיים עשויים לשמש גם כדי לשפר מוצרים ושירותים על ידי הבנת הצרכים והעדפות הצרכנים. לאחר מכן הם מציעים תוכן שאלגוריתם קבע וזה יכול לתת תמונה מעוותת של המציאות.
פושעים מקוונים, לעומת זאת, ישתמשו בנתונים אישיים כדי לבצע הונאה, הונאות וגניבת זהות. ניתן להשתמש במידע אישי כגון מספרי תעודת זהות, מספרי כרטיסי אשראי וסיסמאות כדי לגשת לחשבונות בנק וחשבונות מקוונים אחרים. פשיעת סייבר זו היא פעולה בלתי חוקית שמטרתה לנצל את החולשות של האינטרנט או את חוקי המדינה (לוקח יותר זמן לחוקק חוקים מאשר טכנולוגיות חדשות) כדי לבצע מעשים פליליים הכוללים גניבת כסף, הפצת תוכנות זדוניות והונאה מקוונת. פושעי סייבר יכולים לפעול מכל מקום בעולם, וקשה לזהות אותם ולהעמידם לדין.
- כמה כסף עומד על כף המאזניים?
כדי להבין את עוצמת הפשע המקוון צריך לדבר על ערך (בכסף).
לפניכם החברות הגדולות ביותר שמרוויחות כסף באינטרנט שאתה מכיר:
- אמזון הניבה יותר מ-386 מיליארד דולר בהכנסות ב-2020.
- גוגל ייצרה יותר מ-182 מיליארד דולר בהכנסות ב-2020.
- פייסבוק הניבה יותר מ-86 מיליארד דולר בהכנסות ב-2020.
- Alibaba/Alieexpress הניבו יותר מ-71 מיליארד דולר בהכנסות ב-2020.
זה הרבה, הרבה כסף!
כדי לתת דוגמה, זה מייצג קצת יותר מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי, סכום הערכים המוסף של כל החברות במדינה) של מדינה כמו שוויץ או טייוואן!
עבור פשעי סייבר, לפי דו"ח של ארגון Cybersecurity Ventures, הפסדים כלכליים ממתקפות סייבר עלולים להגיע ל-6 טריליון דולר עד 2021!!!!
במציאות קשה מאוד לתת נתון מדויק להפסדים הכספיים שנגרמים מפשעי סייבר, שכן הדבר תלוי בגורמים רבים כמו היקף ואופי הפעילות הפלילית, עלויות שחזור מידע, אובדן תפוקה, פגיעה במערכות מידע, אובדן של לקוחות והכנסות וכו'. יתרה מכך, עלות התקפות סייבר לעסקים אינה קשורה רק להפסדים כספיים ישירים, אלא גם לפגיעה במוניטין ובאמון הלקוחות. גם חברות שחוות התקפות סייבר עשויות להתקשות להתאושש מהאירוע ולהחזיר את רמת הביצועים הקודמת שלהן. אבל זה עצום וכמה מדינות עוסקות ללא בושה בפרקטיקה הזו כדי לרכוש מידע או להרוויח כסף עם חוות "האקרים" אמיתיות!
- על מדינות סייברטרוריסט (בחוץ)
הקבוצה הצרפתית Thales ו-Verint הישראלית פרסמו קטלוג עולמי בשנת 2019 על קבוצות ההאקרים המאיימות ביותר, שבהן בולטות במיוחד קבוצות ששייחות למעצמות .
מתוך 66 קבוצות התוקפים ברמה גבוהה המופיעות בדו׳׳ח, 49% נחשבות כזרוע מטעם ממשלות. קבוצות אלו פועלות בדרך כלל למטרות של ריגול סייבר, ערעור יציבות פוליטי או חבלה. בשאר הקבוצות 26% הם "האקטיביסטים", פעילים מונעים מאידיאולוגיות קהילתיות, דתיות ופוליטיות. 20% הם פושעי סייבר, מונעים מתאוות בצע, 5% מתקפות טרור סייבר.
בין הקבוצות המסוכנות ביותר מבחינת היכולות להזיק, קבוצות רוסיות מובילות (4 תוך 10 הראשונות), ואחריהן קבוצות סיניות (3 מתוך 10).
לעומת זאת, הקבוצות האמריקאיות נשארות דיסקרטיות ביותר, ומעט מאוד מידע נאסף. ב-10 הקבוצות המובילות בדירוג, יש גם קבוצה וייטנאמית, קבוצה איראנית... וקבוצה צרפתית, בשם Animal Farm או ATK 08, שהדיווח שלה מצביע על כך שהיא ללא ספק קשורה למדינה הצרפתית.
- מה לגבי מידע מוטעה?
נושא שונה וקשור בו זמנית...
סכנה נוספת היא דיסאינפורמציה, שהיא הפצה מכוונת או לא מכוונת של מידע כוזב כדי להטעות אנשים ולהשפיע עליהם בדעתם או בהתנהגותם.
ויש תעמולה, בין היתר, שימוש במסרים חוזרים ומניפולטיביים כדי להשפיע ביודעין על דעותיהם ואמונותיהם של אנשים.
זה משפיע על האמינות של אנשים, למרבה הצער, אנשים מסוימים פגיעים יותר מאחרים בהתאם לגילם, השכלתם, התרבות שלהם, רמת הביטחון העצמי שלהם. הסכנות הן למצוא את עצמך מטופל על ידי אנשים המבקשים לכפות את הרעיונות שלהם, לנצל אחרים או פשוט לגנוב מאחרים.
כדי להילחם באינפורמציה שגויה או לדעת להפסיק מניפולציות בזמן, עליך לפתח את החוש הביקורתי שלך ולחפש להבין דברים לפני נקיטת עמדה. כאשר מישהו נותן מידע ומשתמש בו כטיעון, חשוב לאמת או לשאול את המקורות שלו ולאמת אותם. חשוב לפתח אסטרטגיות כדי להגן על עצמך מפני מניפולציות מקוונות... אתה צריך לאמן את המוח שלך!
השתמשנו בכלים המקוונים של מישהו לחיפוש לאחור בתמונות שבהן נעשה שימוש חוזר כדי ליצור מידע שקרי על ידי צפייה ב-Hoaxbuster, Tineye ו-Google image. מסיבה שובבה וכיפית לאוורר מעט את המוח. 😉
- רפלקסים טובים
עכשיו שאתה מבין קצת יותר טוב, הנה כמה כללים פשוטים להגנה על עצמך ועל הפרטיות שלך באינטרנט:
- השתמש בסיסמה חזקה וייחודית עבור כל חשבון מקוון. הימנע משימוש במידע אישי, כגון שמך או תאריך הלידה שלך, בסיסמאות שלך.
- השתמש בחיבור מאובטח (https://) בעת פתיחת חשבון או קנייה מקוונת. (על סרגל הכתובות יש להציג מנעול או מגן)
- היזהר בעת לחיצה על קישורים או הורדת קבצים מהאינטרנט. אין ללחוץ על קישורים מפוקפקים או קבצים מצורפים המגיעים ממקורות לא ידועים או חשודים.
- השתמש בתוכנת אבטחה כדי להגן על המחשב שלך מפני וירוסים, תוכנות ריגול ותוכנות זדוניות (ודא שהיא מעודכנת).
- השתמש בהגדרות פרטיות ברשתות חברתיות ובאתרים מקוונים אחרים כדי לקבוע מי יכול לראות את המידע האישי שלך.
- היו מודעים לאופי המידע שאתם משתפים (מחדש) ברשתות החברתיות.
- השתמש בפתרון ניהול סיסמאות (מינוי משפחתי) כדי ליצור ולאחסן סיסמאות חזקות וייחודיות לכל חשבון מקוון.
אבטחה מקוונת אינה דבר סטטי, ולכן חשוב להישאר מעודכן לגבי המגמות והאיומים האחרונים בתחום אבטחת הסייבר כדי להגן בצורה הטובה ביותר על הפרטיות שלך באינטרנט. תקשורת פתוחה וקבועה עם הילדים על מנת להכיר טוב יותר את חויית האנטרנט שלהם, וכדי לעזור להם להבין את הסיכונים והסכנות הפוטנציאליות לעזור להם להשתמש באופן קבוע באמצעים שהצבתם כדי להגן על עצמם.
- לסיכום
הנה כמה טיפים לדיון בנושאים אלו עם ילדים (לומדתי על הדרך 😉):
- השתמש בשפה פשוטה ומובנת לילדים. חשוב שהם יבינו את הסיכונים ויוכלו לנהל אותם.
- השתמש בדוגמאות קונקרטיות ותן להם את העכבר על מנת לודא שהבינו מה לעשות. השתמש בסיפורים או בדוגמאות האמיתיות על מנת להמחיש סיכונים וסכנות.
- עודדו אותם לשאול שאלות. לילדים יש פעמים רבות שאלות על סיכונים וסכנות, חשוב להקשיב להן ולענות עליהן בצורה ברורה ומדויקת.
- תהיה מודל לחיקוי. ילדים לרוב צריכים דוגמה, לכן חשוב להראות להם כיצד להשתמש באינטרנט בצורה אחראית ובטוחה.
- תייצר תזכורות קבועים, למשל כאשר האנטי וירוס מתעדכן, זכור לבקש מהם לבדוק את שלהם.
- אם אתה יכול, השתמש בכלים של בקרת הורים והגבלת חיבור לאינטרנט והצע חלופות "בחוץ" כדי למנוע שימוש יתר והסתגרות.
לסיכום, זכרו שחשוב לדון בנושאים אלו עם ילדים על בסיס קבוע כדי לוודא שהם מודעים לסיכונים ושיש בידהם כלים להגן על עצמם. חשוב גם לעקוב אחר השימוש באינטרנט ובמדיה החברתית שלהם כדי להבטיח שהם נוקטים באמצעי אבטחה מתאימים.
זהו להמשך החלק הראשון של הסדרה הזו...