בטיחות ושמירה על פרטיות באינטרנת הסבר לילדים
ניתן לצפות במאמר כפי שהוא או לצפות בו כמצגת.
כדי למשוך את תשומת לב הילדים הראיתי להם, על ידי משחק, כיצד לחשוף סיסמה בדף אינטרנט באמצעות הכלים הפשוטים של הדפדפן. טריק מצחיק שהם ישמחו לחלוק עם חבריהם. 😀 זה עורר את סקרנותם. בכך הסברתי וגרמתי להם להבין על ידי המשחק את הסיכונים הכרוכים בסיסמאות. סיסמאות נתפסות לעתים קרובות כמנעול תליה והן דרך להגן על החשבונות המקוונים. יש להשתמש בסיסמאות "חזקות", שקשה לנחש, ואין לשתף אותן עם זרים או חברים. בנוסף, חשיפת הסיסמה עוזרת לזרים להבין כיצד אדם בוחר את הסיסמאות שלו, מה שיקל על מציאת סיסמאות אחרות שנוצרו על ידי אותו אדם. חשוב גם לשנות אותם באופן קבוע ולא לעשות בהם שימוש חוזר. אם סיסמה נפגעת היא תהיה עבור חשבון אחד בלבד! שינוי שוטף של הסיסמאות, בנוסף לחיזוק האבטחה, מבטיח שהכלים ואמצעי שחזור הגישה פועלים כהלכה ובמידת הצורך.
לאחר מכן שאלו: "מה זה משנה אם למישהו יש גישה לחשבונות שלנו? מה שאני מפרסם הוא ציבורי, אז זה לא משנה כלום..." לפני שנכנסתי להסבר ההגיוני, הבנתי שההסבר יפספס משמעות ללא הקשר, מכאן שיש צורך להרחיב.... השימוש באינטרנט וברשתות החברתיות כרוך בסכנות והכרתן עוזרת להבין מדוע יש צורך להגן על עצמך.
לבסוף, למרות שזה פחות דיבר אליהם, ציינתי שנראה שיש סוג של התמכרות והפרעות קשב עקב שימוש מופרז באינטרנט שעלול להשפיע על הביצועים הלימודיים והמקצועיים של ילדים צעירים. מחקרים רבים ברשתות החברתיות מדברים על דיכאון, חרדה ודימוי עצמי נמוך, הנגרמים מהשוואה מתמדת עם אחרים.
בנקודה של הטרדות מקוונות היה להם הרבה מה לומר בעקבות השיחות והדיונים השונים בבית הספר. הטרדות אלו מתרחשות באינטרנט ויכולות ללבוש צורות רבות, כגון עלבונות, איומים, שמועות, הקנטות, תמונות או סרטונים מביכים, או הדחה מקבוצה מקוונת. תופעות שקשה מולם להילחם ולהתמודד עימם. זה יכול לקרות בכל עת, ולעתים קרובות קשה יותר לדעת מי ומתי זה מתחיל או להוכיח הטרדה. צריך להיות קשובים ודרוכים, להיות מסוגלים להפסיק דיונים רעילים בזמן, לנסות לאתר ולעזור לחברים במצוקה ובמידת הצורך לערב מבוגר (מורה או הורה). זה יכול להגיע רחוק והיו מקרים של התאבדות... 🥺
לא הייתי צריך לומר הרבה ולסיכום, חשוב שילדים יהיו מודעים לסיכונים של בריונות ברשת ולעודד אותם להשתמש באינטרנט וברשתות החברתיות בצורה אחראית, תוך מתן אפשרויות להגן על עצמם. הרי תמיד אפשר "לנתק".
יש להודיע למבוגר (הורה או מורה) אך במידת הצורך, בנוסף לשירותי המשטרה, ישנם קווי סיוע לשעת חירום. הם שונים בין מדינה למדינה ועליכם לתת לילדים את המידע הרלוונטי.
לסיום, לפניכם סטטיסטיקות ומחקרים שנמצאו בגוגל (מנוע חיפוש שעוקב אחר הפעולות המקוונות שלנו 🙄) שבהם ניתן לראות שזו בעיה במגמה עולה במדינות רבות. על פי מחקר של האיחוד האירופי ("סקר פלאש יורוברומטר על בריונות ברשת" בשנת 2020) ושל הארגון האמריקאי Cyberlying Research Center וכן מחקרים בוצעו גם במדינות שונות בעולם, כמו אוסטרליה, קנדה, הממלכה המאוחדת:
כשהראיתי להם הודעת SMS מזויפת שנשלחה על ידי חברת משלוחים כביכול לטלפון שלי, התחלתי לדבר על הסיכונים של פישינג ועודדתי אותם לחשוד באימיילים ובהודעות שמבקשות מידע אישי או סיסמאות. תוך מספר דקות יצרתי עמוד עם לוגו של חברה וטופס המבקש מידע אישי ומספר כרטיס אשראי. אתרי פישינג מנסים להיראות כמו חברות אמיתיות ובאופן זה אפשר להערים על משתמש לוותר מרצון על מידע רגיש, כמו סיסמאות, מספרי כרטיסי אשראי ופרטי חשבון. רמאים משתמשים גם באימיילים, ב-WhatsApp או באפליקציית הודעות אחרת, בקישורים ובאתרים שנראים כמו אלה של חברות אמיתיות כדי להונות משתמשים. כדוגמה הודעת דוא"ל מזוייפת שכביכול מגיעה מבנק או חברת כרטיסי אשראי, בית הספר שלך או אפילו ״הגרלה״. זה יכול להיות ישיר או בצורה עדינה יותר עם שרשרת של שאלות שמתחילה בשאלות שגרתיות ולא מאימות, וברגע שחסם האמון יוסר, השאלות עוברות ליותר דולות מידע (תן את שמך, הטלפון שלך או מספר מנוי עבור אימות). לפעמים גם מידע פשוט יכול לעזור להתחזות לזהותך, האקר יכול לתכנת מחדש טלפון כדי להציג את המספר שלך, הוא יודע את שמך, יודע שנרשמת לשירות תיקונים בחברה כזו וכו'.
כדי להגן מפני פישינג, חשוב לעולם לא ללחוץ על קישורים באימיילים חשודים או על קישורים במסרונים, ולעולם לא "למסור" מידע רגיש באתרים ללא סיבה, ביחוד אם משהו בדף נראה חשוד (בעיה בגרפיקה, שגיאת כתיב, וכ׳ו). כמו כן, חשוב לשמור על תוכנת אבטחה מעודכנת ולפקח באופן קבוע על פעילות חשבון הבנק וכרטיסי האשראי. ישנם גם וירוסים או רובוטים שיכולים להתקין את עצמם במחשב של חבר נאיבי ולשלוח הודעות בשמם (גניבת זהות) בבקשה ללחוץ על קישור. ככלל, גם אם הודעה מגיעה מאדם מוכר, לא לוחצים על קישור שנשלח באופן לא צפוי.
משם זה דווקא הם שהנחו את הדיון על ידי שאילת שאלות. נתונים אישיים הם בעלי ערך לעסקים ולפושעים מקוונים מכיוון שהם יכולים לשמש למטרות מסחריות או זדוניות. חברות כמו גוגל, פייסבוק ויוטיוב משתמשות בנתונים אישיים כדי למקד פרסומות והצעות מיוחדות לאנשים שיש להם תחומי עניין דומים. נתונים אישיים עשויים לשמש גם כדי לשפר מוצרים ושירותים על ידי הבנת הצרכים והעדפות הצרכנים. לאחר מכן הם מציעים תוכן שאלגוריתם קבע וזה יכול לתת תמונה מעוותת של המציאות. פושעים מקוונים, לעומת זאת, ישתמשו בנתונים אישיים כדי לבצע הונאה, הונאות וגניבת זהות. ניתן להשתמש במידע אישי כגון מספרי תעודת זהות, מספרי כרטיסי אשראי וסיסמאות כדי לגשת לחשבונות בנק וחשבונות מקוונים אחרים. פשיעת סייבר זו היא פעולה בלתי חוקית שמטרתה לנצל את החולשות של האינטרנט או את חוקי המדינה (לוקח יותר זמן לחוקק חוקים מאשר טכנולוגיות חדשות) כדי לבצע מעשים פליליים הכוללים גניבת כסף, הפצת תוכנות זדוניות והונאה מקוונת. פושעי סייבר יכולים לפעול מכל מקום בעולם, וקשה לזהות אותם ולהעמידם לדין.
כדי להבין את עוצמת הפשע המקוון צריך לדבר על ערך (בכסף).
כדי לתת דוגמה, זה מייצג קצת יותר מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי, סכום הערכים המוסף של כל החברות במדינה) של מדינה כמו שוויץ או טייוואן! עבור פשעי סייבר, לפי דו"ח של ארגון Cybersecurity Ventures, הפסדים כלכליים ממתקפות סייבר עלולים להגיע ל-6 טריליון דולר עד 2021!!!!
מתוך 66 קבוצות התוקפים ברמה גבוהה המופיעות בדו׳׳ח, 49% נחשבות כזרוע מטעם ממשלות. קבוצות אלו פועלות בדרך כלל למטרות של ריגול סייבר, ערעור יציבות פוליטי או חבלה. בשאר הקבוצות 26% הם "האקטיביסטים", פעילים מונעים מאידיאולוגיות קהילתיות, דתיות ופוליטיות. 20% הם פושעי סייבר, מונעים מתאוות בצע, 5% מתקפות טרור סייבר. בין הקבוצות המסוכנות ביותר מבחינת היכולות להזיק, קבוצות רוסיות מובילות (4 תוך 10 הראשונות), ואחריהן קבוצות סיניות (3 מתוך 10). לעומת זאת, הקבוצות האמריקאיות נשארות דיסקרטיות ביותר, ומעט מאוד מידע נאסף. ב-10 הקבוצות המובילות בדירוג, יש גם קבוצה וייטנאמית, קבוצה איראנית... וקבוצה צרפתית, בשם Animal Farm או ATK 08, שהדיווח שלה מצביע על כך שהיא ללא ספק קשורה למדינה הצרפתית.
זה משפיע על האמינות של אנשים, למרבה הצער, אנשים מסוימים פגיעים יותר מאחרים בהתאם לגילם, השכלתם, התרבות שלהם, רמת הביטחון העצמי שלהם. הסכנות הן למצוא את עצמך מטופל על ידי אנשים המבקשים לכפות את הרעיונות שלהם, לנצל אחרים או פשוט לגנוב מאחרים. כדי להילחם באינפורמציה שגויה או לדעת להפסיק מניפולציות בזמן, עליך לפתח את החוש הביקורתי שלך ולחפש להבין דברים לפני נקיטת עמדה. כאשר מישהו נותן מידע ומשתמש בו כטיעון, חשוב לאמת או לשאול את המקורות שלו ולאמת אותם. חשוב לפתח אסטרטגיות כדי להגן על עצמך מפני מניפולציות מקוונות... אתה צריך לאמן את המוח שלך! השתמשנו בכלים המקוונים של מישהו לחיפוש לאחור בתמונות שבהן נעשה שימוש חוזר כדי ליצור מידע שקרי על ידי צפייה ב-Hoaxbuster, Tineye ו-Google image. מסיבה שובבה וכיפית לאוורר מעט את המוח. 😉
עכשיו שאתה מבין קצת יותר טוב, הנה כמה כללים פשוטים להגנה על עצמך ועל הפרטיות שלך באינטרנט:
הנה כמה טיפים לדיון בנושאים אלו עם ילדים (לומדתי על הדרך 😉):
זהו להמשך החלק הראשון של הסדרה הזו... |